אודותי

אודותי גיל אופיר

נעים מאוד גיל

גדלתי בחיפה, שירתתי בחיל השריון, נלחמתי במלחמת יום הכיפורים ועל פועלי שם קיבלתי את עיטור המופת. (סיפור המקרה מופיע מטה)

במהלך רוב שנות חיי עסקתי בפיתוח מוצרים רפואיים. בעל 6 פטנטים רשומים (ובתהליך) במשרד הפטנטים האמריקאי.

מחזיק בתואר ראשון בהנדסת מכונות מטעם אוניברסיטת פוליטכניק בניו-יורק.

מתוך אהבה וסקרנות עמוקים התחלתי ללמוד את תורת היין, הענבים והכרמים במבחר קורסים בארץ: מכללת אריאל, בי"ס ליין שורק ויקב אמפורה.
בשנת 2010 ייצרתי את היין הראשון שלי, כמה עשרות בקבוקים. שנה אח"כ ייצרתי כמה מאות ובבציר 2012 הגעתי לכאלף בקבוקים ועוד היד נטויה.
במקביל בניתי את היקב בחצר הבית, המבנה והפעילות משתלבים בצורה הרמונית נפלאה בחיי המשפחה.

אני משתדל לייצר יין גם מזנים פחות נפוצים כגון קריניאן, קברנה פרנק, סנג'ובזה ואחרים. אני עושה זאת מתוך עניין אישי וגם מתוך אמונה שזנים אלה מתאימים לאופי הישראלי של הארץ.

 

סיפור הטלית ממלחמת יום כיפור

ביום 6 באוקטובר 1973 עם פרוץ המלחמה נמנו סגן אילן גדרון ז"ל וסמ"ר גיל אופיר על גדוד שריון שלחם בתעלת סואץ סביב מעוז "מילנו ב" באזור העיר קנטרה.
למחרת, לאחר שהטנקים שלהם נפגעו, הצטרפו ללוחמי המעוז עם צוותיהם והמשיכו שם בלחימה. באותו יום תקפו המצרים את המעוז מספר פעמים ובכל פעם נהדפו לאחור.
לאחר שני ימי לחימה המעוז נשאר היחידי בגזרה שלא נכבש אולם היה מכותר באלפי חיילי אויב. בשלב זה הלוחמים קיבלו פקודה לפנות את המעוז ולנסות לחבור לכוחות צה"ל שנמצאו בקו בלימה מאחור. בלילה בפיקודו של יענקלה טרוסטלר, מפקד המעוז, הם פרצו ברגל דרך שטח אויב תוך לחימה פנים אל פנים במארבים אותם הציב הצבא המצרי.
במשך הלחימה נפצעו ונהרגו חלק מהלוחמים וחלק אחר ניתק מהכוח העיקרי ונפל בשבי האויב בשלב מאוחר יותר. לעת בוקר התמקם הכוח להתארגנות והמשך תנועה בשיפולי גבעות חול. כמה מהחיילים בעזרת טליתות ותפילין, מהם לא נפרדו בכל מהלך הלחימה, החלו להתפלל תפילת שחרית.
במהרה החל להתפתח סביב הגבעות קרבות שריון בשריון כשחלק מהטנקים הנלחמים ירו לעבר הכוח. אנשי המעוז לא ידעו למי שייכים הטנקים.


סגן אילן גדרון ז"ל וסמ"ר גיל אופיר לקחו טלית של אחד החיילים ויצאו לעבר הטנקים היורים. משיצאו לאזור הפתוח זיהו את כוחותינו במרחק, רצו לעברם עד שהגיעו קרוב מאוד אליהם תוך שהם מנופפים בטלית על מנת לסמן לטנקים כי הם חיילים ישראליים.
משהבחינו הטנקיסטים שלנו בטלית, הפסיקו את האש, וכך נחלצו אנשי המעוז. במעשים אלה גילו אומץ-לב, תושייה וקור-רוח למופת. על מעשה זה הוענק להם עיטור המופת.